לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן
פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ – וְעַתָּה כִּיתְבוּ לָכֶם אֶת הַתּוֹכְנָה הַזֹּאת
המצווה האחרונה בכל פרוגרמה – לתעד.
בפרשת השבוע, ממש כמעט לפני סוף הפרוייקט, כשכבר רואים את הסוף, מופיעה המצווה האחרונה:
"ועתה כיתבו לכם את התוכנה הזאת".
זהו שלב האחרון מבין כל הפרוססים והחוקים שבהם הצטוו כל אנשי הפרוייקט.
ולמה זה מגיע דווקא בסוף הפרוייקט? משתי סיבות מרכזיות:
ראשית, פעמים רבות המסמכים שנכתבים בתחילת הפרוייקט הופכים להיות קצת לא מדוייקים, וזה בלשון המעטה.
היו הרבה תקלות והפתעות ובלת"מים שהצריכו שינויים גדולים וקטנים. ואם כתבי הקוד-אש לא יהיו מעודכנים, זה עוד ייצור בלבול גדול בעתיד.
ודבר שני, יודע צדיק נפש מתכנתו. למי יש כוח וזמן ומוטיבציה לעדכן את הסְפֶּעקִים המהוללים במהלך הפרוגרמה. הרי יש משימות לסיים ובאגים לחקור ולשחזר. תמיד יש משהו יותר חשוב מאשר לעדכן את המסמכים.
אבל כאשר סוף הפרוייקט מתקרב, כבר אין תירוצים. חייבים לעדכן את המסמכים. אחר כך עוברים לפרוייקט הבא, ושוב אין זמן, ומתחילים לשכוח.
אבל גם אחרי הסיבות החשובות הללו, עדיין קשה לגרום למהנדסים לעדכן את הדוקומנטציה. ולכן הפרשה מדגישה לנו:
ועתה כיתבו לכם.
כתבי הקוד-אש הם לא רק בשביל הדורות הבאים. הם גם בשבילכם. הרי בהחלט יש מצב שהבאגים יגיעו עוד בתקופה שלכם, ומי כמונו יודע כמה קשה לזכור מה עשינו אתמול, או בספרינט הקודם, קל וחומר בפרוייקט הקודם.
ויש עוד יתרון גדול בעדכון המסמכים. כאשר יבוא הבאג הגדול הבא, וכל הפרוגרמה תכנס ללולאת האשמות אינסופית בניסיון למצוא מי אשם במחדל, אז תוכלו אחר קוד וכבוד לשלוף את הסְפֶּעק הרלוונטי ואז יתגשם הפסוק:
וענתה התוכנה הזאת לפניו לעד כי לא תישכח מפי מתכנתו.
שם יהיה כתוב שהזהרנו, ואמרנו לא לסטות מהחוקים והפרוססים. ושאם לא נשמור על הפרוצדורות והתהליכים אז יהיו צרות רבות ורעות.
אז הכי טוב זה לשמור על המסמכים מעודכנים, וגם לעשות את מה שכתוב בהם.
שבת שלום.
פינת הקפה 