פָּרָשַׁיְיטֶק – דבר תוכנה לפרשת חיי-שרה

לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן

פָּרָשַׁת חַיֵּי-שָׂרָה – יָפֶה דִּיבּוּגָם שֶׁל זִקְנֵי הַקּוֹד מִתּוֹכְנָתָם שֶׁל ג'וּנְיוֹרִים

איך קופצים לתוך פרוייקט חדש? איך הכי טוב ללמוד טכנולוגיה חדשה?

כאשר מגיעים למקום חדש, או לתחום שונה ולא מוכר, ישנן שתי דרכים מרכזיות כיצד להשלים את הפערים ולהתחיל לייצר עבודה כמה שיותר מהר (שזה בדיוק מה שהמנהלת שלך רוצה לראות).

ישנה הדרך העיונית והלימודית. לקרוא את כתבי הקוד-אש והסְפֶּעקִים המהוללים. לשמוע הרצאות, לראות סרטונים. וגם, ואולי אפילו בעיקר, לשאול שאלות את הסיניורים, שמילאו את כרסם בקוד וקבצים, ובקיאים בתוכנה שבכתב ובעל פה.

וישנה הדרך המעשית. לקפוץ קפיצת-קוד לים התוכנה, ולהתחיל להתנסות על באמת וללמוד בדרך הקשה.

כל אחת ואחד בוחרים את מה שמתאים להם.

אבל ישנה גם דרך אחרת, או שילוב בין שתי הדרכים, כפי שאפשר ללמוד מפרשת השבוע.

רוב רובה של פרשת חיי שרה מוקדש למציאת השידוך המיוחל ליצחק אבינו. במהלך כשבעים פסוקים הפרשה מספרת לנו בפרטי פרטים על איך אליעזר עבד אברהם קיבל לממש פיצ'ר מסובך עם דרישות מאוד מחמירות לגבי המוצר המוגמר.

ולאחר מכן מסופר לנו בפרטי פרטים על כל מהלך המימוש, והבעיות והטסטים שהוא הריץ על רבקה אימנו אותם היא עברה בהצלחה. ובסוף אפילו יש פוסט-מורטם, בו אליעזר מספר את כל הסיפור שוב.

והדבר תמוה. שהרי לגבי פיצ'רים חשובים ומסובכים הרבה יותר, כמו הלכות שבת, או איסור בשר בחלב, התורה מסתפקת בכמה מילים בלבד. ישנן הלכות שנלמדות ברמז מאיזו מילה או אות מיותרת, מה שמכונה "הררים התלויים בשערה".

ואילו כאן, בסיפור משני לחלוטין, מרחיבים עד בלי די?

אלא שפה טמון רמז גדול. המדרש על הפרשה אומר: "יפה שיחתם של עבדי אבות מתורתם של בנים". יש משהו חשוב וייחודי בלראות וללמוד איך אנשים גדולים שמחוברים בכל מהותם לתורה (או לתוכנה) מתנהלים ביום יום שלהם.

גדול שימושה יותר מלימודה. זוהי הדרך הכי טובה ללמוד באמת. לראות איך אותן תותחיות על, השרויות כל כולן בעולמה של תוכנה, איך הן עובדות ומדבגות.

לא תיאוריות ודיאגרמות יפות מצד אחד. ולא לשרוף שעות בלי להתקדם כי אין לך מושג.

אלא לשבת עם המומחים, מקלדת ליד מקלדת, ולעבוד, לקודד ולדבג ביחד.

כזה ראה ודבג!

שבת שלום.