פָּרָשַׁיְיטֶק – דבר תוכנה לפרשת נח

לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן

בפרשה אנחנו פוגשים את דמותו של נח המתואר כ: "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדורותָיו". חכמינו ראשוני ההייטק לא עשו לו הנחות ונחלקו בפירוש המילה "בדורותיו". יש שדרשו אותו לשבח: אם בתוך דור של חמס ופושעים ובאגים קריטיים נח הצליח לשמור על צלם אנוש וקוד נקי, בוודאי היה נחשב לתותח על בדור מוצלח כמו של אברהם אבינו; ויש שדרשו לגנאי: ביחס לדור (ולקוד) המקולקל שלו הוא אכן נחשב לצדיק, אבל אילו היה חי בדור של ענקים, לא היה נחשב לכלום. כנר המאיר בצהרי היום, או כג'וניור בצוות של סיניורים.

כולנו מכירים את המהנדסת מהסוג של "נח של ארבע אמות". הקוד שלה הוא יצירת מופת. המודול שלה מתקתק כמו שעון שוויצרי, הלוגיקה נקייה, וכל בדיקה עוברת בצבע ירוק בוהק. היא בונה תיבת פיצ'ר מפוארת, אטומה בזפת ובממשקים קשיחים מבית ומחוץ, ויושבת בפנים מוגנת ויבשה. אבל ברגע שצריך לחבר את המודול למערכת של הצוות השכן, או כשהאינטגרציה הראשית קורסת אל תוך עצמה, היא מרימה גבה מופתעת: "אצלי בסביבה הכול עובד פרפקט. המבול בחוץ זו בעיית תשתית של הפרוגרמה, לא שלי". מה שקוראים בחבר'ה – אצלי זה לא משתחזר!

יש הדורשים אותה לגנאי: קל מאוד להיות ארכי-טקטית דגולה במערכת סטרילית שבה את שולטת בכל תו ותו. אבל שימו אותה בפרויקט רוחבי, במקום שבו נדרש תיאום בין צוותים, פשרות כואבות והתמודדות עם תלויות בלתי צפויות – ושם הזוהר שלה דועך. נר בצהריים מול מנהיגות טכנולוגית שרואה את התמונה כולה.

אך יש הדורשים אותה לשבח: בארגון שבו תוכניות משתנות מדי שבוע, מנהלים מנחיתים דרישות סותרות והקוד-בייס הכללי נראה כמו אסון טבע – עצם היכולת לבנות אי יציב של מצוינות הנדסית היא גבורה של ממש. אם בתוך הכאוס היא החזיקה מעמד, תנו לה להוביל פרוגרמה שלמה, ותראו כיצד הסטנדרט שלה סוחף את כולם למעלה.

בסופו של דבר, ההבדל בין נח לאברהם אינו בשורות הקוד, אלא בגודל הפתח. נח הסתפק בצוהר קטן מלמעלה ונעל את הדלת. אוהלו של אברהם היה פתוח לארבע רוחות השמיים; מנהיגת תוכנה אמיתית מבינה שאין ערך לתיבה המושלמת ביותר, אם שאר הפרויקט טבע במצולות.

להשאיר תגובה