לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן
פָּרָשַׁת לֵךְ לְךָ: לֵךְ לְךָ מִפְּרוֹסֶסְךָ, מִנְהָלֶיךָ וּמִבֵּית תּוֹכַנְתְּךָ
בתעשייתנו היקרה, נורא קשה לשבור את הכללים. מבחוץ כולם חושבים שאנחנו יזמים ופורצי דרך וחובבי מהפכות באשר הן. זה אולי נכון לסטארטאפים בראשית הדרך. אבל ברוב המקרים, וביחוד לאלו העובדים בקונגלומרט (!) הייטקי אדיר-מימדים בו השמש אינה שוקעת לעולם, כשמישהו רק מנסה לאתגר את הנהלים והפרוצדורות, מיד קוראים לו לשיחות הבהרה וליישור קו.
אברהם אבינו, הסטארטאפיסט הראשון בהיסטוריה (חפשו בפרשייטק מלפני שנתיים), מקבל בפרשת השבוע את הזימון הישיר הראשון מההנהלה הכי בכירה שאפשר: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ". או בתרגום להייטקיסטית מדוברת: עזוב את המערכות הישנות, צא מאזור הנוחות, נטוש את התשתיות שעליהן גדלת, ולך לשבור את הפרוסס הקיים.
אבל אברהם אבינו לא היה פראייר, וידע שכדי לנצח את מטחנות הפרוסס, דרוש תחכום. הוא לא התחיל ישר בלשבור את כל החוקים. הוא התחיל בלשבור את המודל העסקי של אבא שלו, תרח, שהיה סוג של סמנכ"ל מכירות בתעשיית האלילים. המדרש מספר שאברהם נשאר לבד בחנות האלילים השכונתית, לקח פטיש, ניפץ את כל הפסלים הקטנים, ושם את הפטיש בידו של הפסל הגדול ביותר.
כשתרח חזר, הוא ראה את חורבן הפרודקשן המפואר שלו ושאל מה קרה. אברהם אבינו היתמם: "הפסל הגדול שבר את כולם כי הם רבו על המנחה שהגישו להם". תרח התעצבן וצעק: "מה אתה עובד עליי? אין בהם דעת! הם סתם עץ ואבן!". ואז אברהם הפיל את הפאנץ': "ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר".
זו בדיוק הדרך להילחם בפרודקט ובפרוסס המקובע והמיושן – באמצעות הפרוסס עצמו.
אי אפשר להילחם בכוהני הפרודקטריון ומשרתיהם הנאמנים מבחוץ ולשבור את הכללים בהפגנתיות. השיטה של אברהם היא להשתמש בפרוסס עצמו נגדם עד שהאבסורד קורס פנימה.
על כל בקשה קטנה יש להגיש מסמך ארכיטקטורה באורך ארבע מאות עמודים שמתאר במדויק למה הוספת כפתור פשוט למסך לוקחת שנתיים. דירשו מאנשי הבדיקות להריץ את כל הבדיקות מחדש על כל שטות ולהקפיד על קוצו של קוד. תוציאו לכולם את הנשמה מהתוכנה, אבל הכל לפי הפרוסס, מדוקמנט ומנומק.
ואז כשמנהלת הפרוגרמה תתחיל לצרוח שאי אפשר לשחרר ככה שום גירסה ותשאל מי המציא את החוקים האלה, תענו בשקט: "את". זה כבר יעשה את העבודה.
אברהם נקרא במקורות "אברהם העברי" – חז"ל מסבירים: כל העולם כולו מעבר אחד, והוא מהעבר השני. המערכת תמיד תעדיף ליישר קו. הפרוסס מעצם קיומו ומהותו מתנגד לשינויים. כשאת המהנדסת היחידה בחדר שצועקת שהמערכת החדשה והנוצצת היא בדיוק אותה תשתית ישנה, איטית וקורסת, רק עטופה במילים גבוהות של הנהלה – את כמו אברהם העברי. כולם מסתכלים עליך כאילו את זו שתוקעת את הגירסה, אבל יזמות הנדסית אמיתית דורשת אומץ לעמוד מול קונצנזוס, לקחת את הפטיש, ולהראות למערכת שהיא עובדת על טייס אוטומטי עיוור.
לא שזה יעזור, אבל לפחות תרגישו יותר טוב.
שבת שלום.
