אני מאמין בניסים, למרות שאין בעל הקוד מכיר בניסו. תזכורת ל"שרדינ-באג" ועיקרון אי-הוודאות התוכנתי. פוסט לפורים עד דלא ידע בין ארור הבאג לברוך ה AI.

מִזְמוֹר לְתּוֹכְנָה, הָרִיעוּ לַ AIכָּל הַהַיי-טֶק! על החוב הטכנו-רקורסיבי והגידול בדו-תסבוכת התוכנה, העידן הטרום-גבינתי, והאם זה מסוכן שהפכנו לסוכנות של סוכנים.

על מות הארכי-טקט והולדתו של הארכי-פרומפטר, ומי קודם למי הארכי-טקט או הבינה?

בְּמִגְדָּל יָפֶה בֵּין מִשְׂרָדִים וַחֲבָרוֹת, מִתְפָּרֵשׂ לוֹ סְטַארְטְאַפּ עַל חָמֵשׁ קוֹמוֹת.

על מה שיש לומר לגבינה המלאכותית על מה שאני כותב, וההזדמנות האחרונה להעליב ו/או להיעלב.

במה מותר האדם מן התוכנה? מה עדיף: חרטוט או סמרטוט? ואיך הצלחתי להבטיח את המשך הקריירה הבטלנית שלי!

עשה ואל תעשה בדיני הטיפול הנכון בבינה מלאכותית, מאת לא אחרת מאשר הגבינה המלאכותית בקודה ובעצמה, ועוד בסגנון תורני סטייל פרקי-אבות. פשוט מדהים! כולי קנאה וחששות לעתיד הפינה. "בינות גידלתי ואימנתי, והן פשוט הרבה יותר טובות ממני".

מה אומר ומה אמרג'ג'! ביקשתי מהגבינה המלאכותית היוצרת ליצור לי פוסט לפינת הקפה, והרי הוא לפניכם. לא נגענו בכלל.

על באגים מלאכותיים וקוד-רוויו אמיתי, ואיך הפכתי לשופט בעקבות שיטת הסניוריטי ההייטקיסטית. ולכבוד ה"פסוקו של קוד" המאתיים – "הפסוק הרנדומלי" באדיבות הגבינה המלאכותית.

הָיֹה הָיְתָה תּוֹכְנָה שֶׁלֹּא רָצְתָה לִהְיוֹת סְתָם תּוֹכְנָה. לֹא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָדְעָה לָרוּץ אוֹ לְהִתְקַמְפֵּל, בְּכָל אוֹפֶן. אַךְ רָצְתָה הִיא לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ מְיוּחָד, מְעַט יוֹצֵא דּוֹפֶן. פִּתְאוֹם הָיָה לָה רַעֲיוֹן נִשְׂגָּב וּמַלְכוּתִי, אֶשְׁתָּדְרֵג וְאֶהְיֶה לְבִינָה מְלָאכוּתִית.