רבים שואלים אותי, "מה יהיה?", ועל כך הפוסט הנוכחי. על כשרונו הנבואי המדהים של המהנדס החכם, ועל המנהלים החכמים. וכמובן, גם התשובה האמיתית והנכונה לשאלת המפתח – מה יהיה?

על אלגוריתם קופת-חולים, עיקרון הפעולה המינימלית, תאטרון הפרודוקטיביות, והיתרון הגלום בריבוי ישיבות. פוסט עמוס בשלל טכניקות להתחמקות מעבודה. קיראו, הפנימו והתבטלו.

האם באמת כאשר התותחים רועמים המנהלות שותקות? על חשיבותו של המאבק המגדרי בצמיחת ההיי-טק כאן בארץ הקוד-אש. תזכורת לאפקט הקוברה – איך להפוך כל בעיה לגדולה הרבה יותר. ועוד תזכורת לאקסיומה הניהולית הבסיסית, הלא היא: " יש מנהלת - יש בעיות. כי אם אין בעיות, בשביל מה צריך מנהלת?". וגם: למה יונית לוי לא הגישה את המהדורה המרכזית? פוסט שלושת-רבעי ממוחזר, כמעט פוליטקלי-קורקט, אבל מאה אחוז מצחיק על מנהלות, מהנדסים ומה שביניהם.

ארבע קושיות ותשובה אחת על המזמור הידוע. תובנות נסתרות שנחשפו במהלך דיבוגו של הלהיט התורן שחורך את הרשתות האנטי-חברתיות. וגם קצת על לוגיקה עמומה וסיבתיות עמומה, ורמז ל "בעיות ההייטק וכיצד ניתן לפתור אותן". פוסט שכולו אומר דָּבְּגֶנִי.

על "שורש פורה ראש ואוטומציה", משל מופלא על אצבע שבורה. וגם: מי הכי גרוע (רמז: לא מה שאתן חושבות)? פוסט מהיר ועצבני על פרוסס איטי ומעצבן בעודי עומד ומתעצבן רקורסיבית בפקק אדיר-הממדים ביציאה מהשכונה הבוקר, עוברת לידי אישה מבוגרת כשהיא צועדת על שתי רגליה ומתחילה את עליית הקילומטר בדרכה אל העיר. באדיבותי כי-רבה הצעתי לה טרמפ. "לא תודה, אני ממהרת" ענתה לי הגברת.

לרגל חג מתן תוכנה, עשרת הכללים שעל כל מנהלת ומנהל חברי המגדר-הניהולי בפלג המזרח-תיכוני של תעשיית ההיי-טק פה בארץ הקוד-אש חייבים להכיר. החל מ"אנוכי המנהלת" ו"לא יהיה לך מנהל אחר על פני" וכלה ב"לא תענה" תשובות ברורות, ו"לא תגנוב" את הזמן בטונות של ישיבות מיותרות. חג שמח.

פוסט-מגדרי על ההבדל הדק בין קוד לתוכנה, על מגדרים בהיי-טק, ולמה התוכנה מזכירה לי את אישתו של חבר קרוב. וגם שיר חביב לעוד יום במשרד.

אצלנו בהיי-טק דווקא כן כל יום פורים! קבלו פוסט מהפכני על המגדר-הניהולי, אפקט הקוברה וחוק היפוך המשימות. עוד מחשבות על "מהנדסים ממאדים ומנהלות מנוגה" ומה שביניהם. וגם על הרפורמה בהיי-טק ושתי בדיחות מוצלחות.

אשה אחת אומרת לחברה שלה: "יש לי בעיה. לבעלי יש יום הולדת ואני לא יודעת מה לקנות לו מתנה, לא חסר לי שום דבר". ככה מתחיל הפוסט הכמעט פוליטיקלי-קורקט, על האקסיומה הניהולית הבסיסית ועל מערכת היחסים בין המנהלים לעובדיהם. וגם הכרזה לכל בָּאֵי הבלוג.

איך נוכל לזכות ביותר מדליות באולימפיאדה? מי לא מוכן לוותר על קוצו של קוד? וההוכחה לכך שבהיי-טק כמעט כולם ספרדים. פוסט בהשראת הסופר "שפע יששכר".