פָּרָשַׁיְיטֶק – דבר תוכנה לפרשת במדבר

לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן

פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר – עַבְדֵי הָאִינְדִּיקָטוֹרִים

כולנו סופרים. אנחנו סופרים המון בעבודה. סופרים באגים וסופרים שורות קוד, וסופרים כמה פיצ'רים הספקנו וכמה דחינו, ובעיקר סופרים כסף. ממש אנשי ספר. כמו שנאמר קנאת סופרים תרבה תוכנה.

אבל לפעמים, מדי פעם, אנחנו קצת מתבלבלים וחושבים שהמספרים הם מה שחשוב. אנחנו הופכים להיות עבדי המספרים, או עבדי האינדיקטורים. האיכות נהיית פחות חשובה מהכמות, והעיקר שבדו"חות אנחנו נצא ירוקים ולא אדומים. שלא יצא בטעות שלא עמדנו בקריטריונים של האופרציה, או של האינטגרציה, או של הוולידציה. בקיצור, העיקר שהמספרים יראו שהכל (והקוד) בסדר, למרות שזה לא באמת המצב.

גם פרשת השבוע, פרשת במדבר עוסקת במספרים. רוב רובה של הפרשה עוסק בספירה של כל העובדים מן המניין בעם ישראל, לפי צוותים ושבטים. המון מספרים. כמה בכל שבט וכמה בכל מחנה וכמה בסך הכל. וגם כמה לויים יש, לפי צוות, מחלקה וקבוצה. לא סתם מכונה חומש במדבר "חומש הפקודים", כי כל הזמן סופרים בו.

אבל השאלה היא למה סופרים. רש"י מפרש בתחילת הפרשה שהספירה נובעת "מתוך חיבתם – מונה אותם כל שעה". כאן טמון הלקח הראשון עבורנו: כשסופרים, כדאי לספור גם את הדברים הטובים. אל תספרו רק את התקלות ואת מה שלא הספקתם; ספרו גם את ההצלחות, את פריצות הדרך ואת רגעי החסד בצוות. הספירה צריכה להביע הערכה, לא רק בקרה.

יותר מזה, חשוב לזכור שהספירה היא אמצעי, לא המטרה. סופרים את העם כדי לארגן את המחנה לקראת המסע לארץ ישראל. סופרים את הלווים כדי להגדיר תחומי אחריות במשימות הקוד-אש הקריטיות במשכן.המספר נועד לתת לנו תמונת מצב כדי שנדע לפעול, הוא לא המשימה עצמה.

הרמז לכך נמצא בהפטרת השבוע: "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר". בסוף הדרך, כשהחזון מתממש, המספרים מאבדים מחשיבותם לטובת המהות. המדדים חשובים כדי לנווט, אבל אל תשכחו להסתכל על האנשים שמאחורי המספרים.

שבת שלום.