פָּרָשַׁיְיטֶק – דבר תוכנה לפרשת שמיני

לדף "פָּרָשַׁיְיטֶק" הראשי לחצו כאן

פָּרָשַׁת שְׁמִינִי – בַּלּוּטַת יוֹתֶרֶת הַמּוֹטִיבַצְיָה

מיהו העובד המוצלח ביותר? כזה שמהמנהלים הכי מרוצים ממנו?

אפשר לסווג את העובדים לארבעה סוגים על פי שני צירים. יש את הציר האופקי, שנע מהעובדת הכי חרוצה עד לעצלן הכרוני. ויש את הציר האנכי שנע בין העובדת הסופר-מבריקה לטיפש גמור.

תשאלו את כל המנהלים והם יגידו לכם שהעובדת הכי טובה היא החרוצה-חכמה. זה ברור. אבל מיהו העובד הגרוע ביותר?

רבים יאמרו, באופן סימטרי, שהעובד הכי גרוע הוא הטיפש העצלן. משלמים לו, והוא לא עושה כלום. אבל טעות בידם. העובד הגרוע ביותר הוא הטיפש החרוץ!

למה? כי הבחור תופר נזקים בלי הכרה. כך תיארתי עובד שכזה לפני כמה שנים בפוסט בשם "שהכל נהיה בגללו":

ג'וניור שרק התחיל לעבוד לפני שבועיים, אך מלא מוטיבציה, וחבר פעיל בארגון החצי-מחתרתי זאבי האימפלמנטציה. הבחור החרוץ להפליא, אך בור ועם הארץ בהלכות גי"ט. הוא מקודד בקצב של שניים וחצי באגים לשעה, וביום טוב יכול להגיע לששה-שבעה באגים בלי להתאמץ. לנ"ל יש נטייה לשבור את הבראנץ' אחת ליומיים, והוא אפילו לא מבין מה לא בסדר. אכן דלקת חמורה בבלוטת יותרת המוטיבציה.

עודף מוטיבציה הוא לא תמיד דבר טוב. הוא עלול להיות מסוכן. אש ההתלהבות עלולה לצאת משליטה ולשרוף הכל.

בפרשת השבוע מסופר על נדב ואביהוא בני אהרון הכהן, שמעודף התלהבות והתרגשות, לא עבדו לפי התהליך המסודר. הם ניסו לעקוף את הפרוסס והביאו אש זרה אל המשכן, למרות שהסבירו להם שעל מנת לשמור על הקוד-אש, אין להביא ציוד אישי מהבית.

והתוצאה? באמצע האירוע הכי חשוב של החברה. ההשקה של המוצר החדש, דווקא אז הכל קורס ומסתיים בצורה מאוד לא מוצלחת מבחינתם. הם "נשרפו". על באמת.

בקיצור. גם תכונות חיוביות צריך לדעת לרסן ולשלוט בהם. ובטח ובטח שלא לשבור את הפרוסס רק כי בא לכם.

ועוד שתי נקודות שניתן ללמוד מהפרשה העגומה הזאת.

האחת היא שחז"ל מספרים לנו שיתכן שהדבר שגרם לתקלה הזו היה תחושת גאווה של נדב ואביהוא. הם חשבו שהם יותר טובים מהמנהלים שלהם – משה ואהרון. הם גם לא התחתנו כי לא מצאו אף אישה מספיק נעלה שתתאים לקוד-רוממותם. והנה, כמו שכבר נאמר, הגאווה מביאה לידי חטא.

והנקודה השנייה שכדאי ללמוד מהפרשה היא איך להתמודד עם משברים וטעויות. גם כשאתה הכי צודק והכי חכם והכי לא אשם. לפעמים צריך לדעת גםלסתום את הפה.

אפשר ללמוד מאהרון, שהתורה מספרת לנו שתגובתו לאירוע הקשה הייתה "וידום אהרון".

שבת שלום