דיאגרמת סוף הדרך! חלק שלישי ואחרון (לבינתיים) של תרשימי הזרימה המהוללים. והפעם "הדרך לפרודקשן", עוד אלגוריתם הישרדותי שיאפשר לכן ולכם להגיע אל היעד הנכסף. עם טיפים הכרחיים על התיקון הכללי, איך לעקוף את חומות האוטומציה באמצעות נוהל מלפפון, כיצד להתמודד עם מאורת דרקוני הדב-אוּפְּס ועוד רבות וטובות. וגם למה אצלנו בשכונה יורד גשם רק כשאני הולך לבית הכנסת.

כבר יצא לכם לדבג באג חות'י? ואת הבאג הפולני אתן זוכרות? ומי מאיתנו לא תקוע בין באג לבנוני לבאג עזתי? וגם על השרדינ-באג החתולי, וההייזנ-באג המיסתורי – אותו באג שנעלם ומסרב להשתחזר כשמנסים לדבג אותו. ולשרות ציבור ההייטקיסטים, מגדיר הבאגים ה(כמעט) מלא לרוב סוגי הבאגים הנפוצים.

ביקשתם? קיבלתם! אז הרי הוא לפניכם: "הדיבוג למרכיביו בראי הפרוגרמה". עוד אלגוריתם הישרדותי שיעזור לכן ולכם לצלוח את הזוועתון המכונה דיבאג, כולל לולאת הייאוש, לימוד תוכנה שבעל-פה וכמובן טקס הדיבוג המרכזי. וגם משפט חכם ממהנדס באמת חכם (בעל המחבר של התוכנית הראשונה של "Hello World")

תקציר לעצלנים. המשפט היסודי של ההיי-טק: כשם שאין נהר בלי מים, כך אין תוכנה בלי באגים. משפט אי השלמות התוכנתי: בכל תוכנה קיים באג אמיתי שאינו ניתן להוכחה. וחוץ מזה – האם גם אין חומרה בלי באגים? על שינוי ההיסטוריה סטייל "1984" והתנצלות בפני מר הופשטטר. וגם טבלת "תפקידים ומשימות" למען ידעו כל הייטקיסטית והייטקיסט את תפקידם בהיי-טק.

רוצים לדעת מניין הגי"ט שלי? אם תמונה אחת שווה אלף מילים, כמה שווה תרשים זרימה? וכמובן, האלגוריתם ההישרדותי שיאפשר לכם לשרוד בהיי-טק: "מדריך מעשי להתחמקות מטיפול בבאגים"

ארבע קושיות ותשובה אחת על המזמור הידוע. תובנות נסתרות שנחשפו במהלך דיבוגו של הלהיט התורן שחורך את הרשתות האנטי-חברתיות. וגם קצת על לוגיקה עמומה וסיבתיות עמומה, ורמז ל "בעיות ההייטק וכיצד ניתן לפתור אותן". פוסט שכולו אומר דָּבְּגֶנִי.

על איך הפכתי למדלי"ף סידרתי, על הפילוסופיה האקסינדט-ציאליסטית, שיטת הסניוריטי ההייטקיסטית ואומנות החירטוט. מה תלוי בהקשר, ומה לא. והאם בכלל יש הקשר למהדרין? פוסט פלצני על דוקומנטציות, דוקטרינות ובעיקר על שלוש דוקטוריות חוצפניות.

איך יצא לי להשתמש במסדרון הומניטרי בעבודה? היכן קבור המֶרג', ומה יקרה במֶרג' אחרי המלחמה? על הקריאה המקומפלת לכל חברות וחברי המגזר: כוחנו באחדותנו – קודנו בתוכנתנו. וכמובן איך אפשר בלי פיוטי מֶרג' לחנוכה: " בָּאנוּ קוֹבֶץ לְמָרְגֶ'ג'" ו " מִי יְדַבֵּג תּוֹכְנוֹת יִשְׂרָאֵל "

מתי מותר ואף צריך לעבור על הכלל השני של התכנות ההישרדותי "עובד? אל תיגע!" והאם זה בבחינת ידבג ובל יעבוד. על שדה זבשמ"א שכשל, לפטופ חלזוני ומיקומה הפינתי של גזרת "עוטף שעון". ושאלת השאלות: האם מה שטוב בשביל מחשבנו, טוב בשביל המדינה? סיפור אסקיפיסטי בארבע מערכות.